מה זה פלוס סייז ומדוע תעשיית האופנה לא יכולה להתמודד עם זה כמו שצריך?

זה תחום שנמצא במחלוקת כרגע ויש אנשים שנאבקים בו בבירור. הם יודעים שפלוס סייז פופולרי ומהווה נושא חם לדיון והם רוצים להשתתף ולהגיב על שוק הפלאס סייז. אבל מה זה "גודל פלוס", מה זה אומר ואיך אנחנו רואים את זה?

המילים "Plus Size" משמשות להתייחסות לבגדים לאנשים גדולים יותר, יש תחום דיונים רחב סביב מה שנחשב לגדול, מאיפה זה מתחיל? מידה, 10, 12, 14 או 16?. הוויכוח הופך גם לקשר עם בעיות בריאותיות, שכן אנשים רבים חושבים שאנשים גדולים יותר הם אוטומטית לא בריאים (זה לא נכון). תעשיית האופנה מתמקדת לחלוטין באיך שאנשים נראים ואנשים גדולים יותר לא מופיעים ברדאר של האופנה המיינסטרים. זה מצער מכיוון שהרבה אנשים גדולים יותר מהדגמים בהם משתמשים בדרך כלל בתעשיית האופנה (אז הם צפויים לקנות בגדים המעוצבים על נשים רזות יותר). מעניין שתעשיית האופנה קשורה לרזון שבעצמו יכול להוליד גם בעיות בריאותיות. נראה שאנשים (גם גדולים וגם רזים) מעט מחוץ ל"נורמה" זוכים ליחס שונה, אם כי באופן מעניין בנסיבות מסוימות, שניהם נתפסים כ"לא בריאים"

עם זאת, תפיסות אלו מאותגרות במידה מסוימת מכיוון שאנשים הולכים וגדלים ומה שנחשב בעבר ל"גודל גדול" נפוץ כיום הרבה יותר מבעבר. מידות השמלות הפכו גדולות יותר עם השנים, אך נותרו עם התווית הידועה בשם "Vanity Sizing" כדי לגרום ללקוחות להרגיש טוב עם עצמם. בדרך כלל שווקי האופנה מונעים על ידי מעצבים הקובעים מגמות. עבודתם היא צורת אמנות ומוצגת בצורה אמנותית. מוכן ללבישה ברחוב הראשי לוקח את הרמזים שלו מהטרנדים האלה, אם כי אתה מקבל גם מעצבים שקובעים את הטרנדים שלהם לשוק שלהם.

Ready to Wear נלבש על ידי קבוצות גיל ומידות רחבות בהרבה ממה שמוצג על מסלולי הקוטור, והרבה מהטרנדים הנראים על המסלול לא בהכרח עוברים היטב לשוק הרגיל. אז בעוד ששוק ה"פלוס סייז" אולי אינו פופולרי "מדיה", הם מייצגים חלק ניכר מהאנשים שקונים בגדים.

המונח "גודל פלוס" נמצא בשימוש נפוץ בארה"ב אבל הוא פחות נפוץ כאן בבריטניה, זה מונח חיפוש נפוץ בגוגל אבל הוא לא ממש בשימוש טוב כאן בבריטניה. התקשורת לא ממש יודעת איך להתמודד עם זה וזה מעולם לא היה ברור יותר כשראינו את השער של ווג איטליה ליוני 2011. הוא מציג 3 נשים יפהפיות שצולמו בהלבשה תחתונה. הנשים הללו הן דוגמניות במידות גדולות ולמרות שזה נפלא שווג הציג אותן על השער שלהן, חבל שהן הרגישו צורך לצלם את הנשים חצי עירומות ועם אחת מהן מפוזרת בצורה קצת לא הולמת.

העורכת הראשית פרנקה סוזאני השיקה את Vogue Curvy בפברואר יוני 2011 שער של ווג איטליה נועד לעזור לקדם את הזיקה החדשה של ווג לנשים במידות גדולות. זה מצוין של-Sozzani יש ווג קורבי שהושק, האם אופנת המיינסטרים הזו מכירה בכך שיש הרבה נשים בחוץ שהן מפותלות או במידות גדולות ודורשות שהצרכים והרצונות האופנתיים שלהן יסופקו? בנימה חיובית לא פחות Sozzani גם מנהלת קמפיין נגד אתרי אינטרנט שמקדמים אנורקסיה באופן פעיל שתעשיית האופנה הואשמה שעודדה בעבר. כל הכבוד לה על כך שנקטת עמדה פעילה בנושא זה. עם הזמן אולי התקשורת האופנתית תתמקד באופנה בניגוד לגודל הפרט שלובש אותה. אחרי הכל לכל אחד יש את הפוטנציאל להיות אלגנטי ויפה ללא קשר לגודלו.

הבלוג "The Cut" פרסם גם מאמר "אף אחד לא יודע מה זה באמת דוגמנית פלוס סייז" והם כללו כמה ציטוטים של העורכת הראשית של מדליין פיגרואה-ג'ונס של מגזין פלוס מודל. מעניין ש"הגזרה" הציג צילום של אחד השערים ממגזין פלוס מודל ומכל השערים שהם יכלו לבחור בחרו שער עם דוגמניות שלובשות הלבשה תחתונה ומצטלמים בצורה פרובוקטיבית. למגזין Plus Model יש שפע של שערים המציגים נשים גדולות יותר לובשות בגדים יפים. אז חבל ששני אתרי האינטרנט המטיילים האלה בחרו להוזיל מעט נשים במידות גדולות על ידי הצגתן בהלבשה תחתונה מצומצמת (בכל מקרה שהצטלמו היטב).

גם ווג וגם The Cut יכלו לבחור בתצלומים המציגים נשים במידות גדולות לובשות בגדים יפים וממחישות את העובדה שנשים גדולות יותר יכולות להיראות נהדרות בדיוק כמו נשים אחרות ושהאופנה צריכה להתייחס לאופנה ולא למידות הגוף. מעצבים יכלו גם להסתכל על העולם בצורה קצת אחרת ואם היו אמיצים הם יכלו לראות בנשים מפותלות כמציגות בפניהן הזדמנות לעצב בגדים מחמיאים לקימורים ולאפשר להן להשמיע אמירה אופנתית אחרת וחדשה. ב-Vida Moda אנחנו טוענים שנדרשים קימורים כדי ללבוש בגדים ממש טוב! זה חלק מהמשימה שלנו למצוא בגדים יפים לנשים גדולות יותר שיחמיאו ויגרמו להן להרגיש ולהיראות נפלא.

תמונת שער ווג איטליה יוני 2011 באדיבות הניוזפיד ו-Vogue Italia

אופנה מעצבים מידה 16 עד 24 מאת Vida Moda אופנתי אירופאי במידות גדולות אוספי בגדי מעצבים לנשים עיין בחנות המקוונת שלנו עבור בגדים לנשים מפותלות.

Plus Size